<h1>העיטור — שער שני הלכ' שחיטה ח"ה מהחלק השלישי</h1>
<h2>דף ה:</h2>
גרסינן בפ"ק דבכורות [ה' ע"ב] פרה שילדה כמין חמור וחמור שילדה כמין פרה פטור מן הבכורה שנאמר פטר רחם שני פעמים עד שיהיה הוולד והמוליד חמור מה הן באכילה טהורה שילדה מין בהמה טמאה מותר באכילה וטמאה שילדה מין טהורה אסור באכילה שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור מנה"מ דת"ר את זה תאכלו ממעלי הגרה כו' יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואין אתה אוכלו ואיזה זה טהור שנולד מן הטמאה או אינו אלא טמא שנולד מן הטהורה ומאי ממעלי הגרה וממפריסי פרסה דבר שהוא בא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול ת"ל גמל הוא הוא טמא ואין דבר הנולד מן הטהור טמא אלא טהור רש"א גמל גמל (בפ') [ב"פ] אחד גמל הנולד מן הגמלה וא' גמל הנולד מן הפרה וקי"ל כסתם מתניתין שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור. אבל דג טמא שבלע דג טהור טהור טהור טמא טמא.
<h2>דף ז:</h2>
וביצת עוף טמא אסורה ולא אמרינן פרשא בעלמא דאמר חזקיה מנין לביצת טמאה שהיא אסורה דכתיב ואת בת היענה וכי בת יש לה ליענה אלא מכאן לביצת טמאה שהיא אסורה ותנן היוצא מן הטמא טמא מן הטהור טהור אבל דבש דבורים מותר כדאיתא בבכורות פ"א [ז' ע"ב] דתניא מפני מה דבש דבורים מותר מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן וה"ה למי רגלים של חמור שהן מותרין ורב ששת דאמר התם תניתוה שהיוצא מן הטמא טמא והני מינא דטמא היא דאמר כר' יעקב כדאיתא התם ומסתברא דיחידאי היא והלכתא כת"ק דסתם מתניתין היא דמכשירין דתנן דבש צרעות טהור ומותר באכילה דבש הגיזעין והצירעין מותר לרבנן כדאי' התם מאן תנא דבש הגיזעין והצירעין מותר באכילה דלא כר' יעקב וליכא למסרינהו למי רגלים משום דבר הבא מן החיה דע"כ לא מיבעיא לן התם אלא במי רגלים של חמור אבל מ"ר של אדם מותרין ומ"ר של בהמה טהורה נמי אפי' לר"י דמיא עייל ומיא נפיק ול"ד לחלב וכי היכא דמ"ר הבא מן הטמא טמא דמינא דטמאה ה"נ מן הטהור טהור דמינא דטהורה היא והחכם שאסר מי חלב ומ"ר טעות הוא בידו.
<h2>דף כד.</h2>
וגרסי' בפ"ג ארבב"ח אר"י ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה ואסורה באכילה עד שיבא מורה צדק אמר בתר דילדה רחימא רחמתה כלומר האי רחל אע"ג דההיא חזיר לאו מינה היא מרחמא ליה שמא בן אחר הי' לה משה [ו]בשעה שנתפרד בנה ממנ' רחימי רחימתא להאי חזיר דמחזירה היא.
<h2>דף מג:</h2>
והמפלת ברי' שיש לה ב' גבין וב' שדראות אמר רב באשה אינו וולד בבהמה אסורה באכילה וכן הלכתא ואפי' במעי אמו אסורה.
